מוסיקה וחשיבותה להתפתחותו של התינוק.
מאת הרשקוביץ דבורה
בדף הבאתי בתמציתיות מעט על מקור המילה,התפתחות המוסיקה וחשיבותה על פי מחקרים.
מקור המילה
מקור המילה מוזיקה היא מהמילה היוונית "מוזה",מין המיתולוגיה היוונית,שהיא בעצם אוסף של שלל מיתוסים מתקופת יוון העתיקה.זוהי תקופה לאורך כאלף שנים מין העת העתיקה עד עליית הנצרות ביוון.תרבות זו של יוון העתיקה התרבות המערבית באה לגדולתה באימפריה הרומית, שנטלה מיוון העתיקה את דפוסי החשיבה בתחומים רבים כמו שלטון, מדע, ספרות ואמנות ופיתחה אותם לזהות משותפת של ערכים שמתקיימים עד עצם ימינו.
אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה, ובהם, בין היתר, תיאור האלים בדמות אנוש, תולדות עלילותיהם, ועלילות גיבורים בני תמותה או חצאי אלים. המיתולוגיה היוונית כוללת את הפולחן אשר חלקו ממוסד, מוגדר ומנוהל על ידי הפוליס, וחלקו טקסים פרטיים ובחלקם מיסתוריים.
אנו מוצאים במיתולוגיה היוונית 9 מוזות,אשר היו אחראיות על היצירה,מדע והאומנות שהם בעצם אחראיים על העיקריים בתחומים והם : תחומי המחול, המוזיקה, ההיסטוריה, הספרות, המחזאות והאסטרונומיה. תשע המוזות אפולו הנהיגם , אל האור, היופי ,אמנויות, ומטרתם היה להנאים את זמנם של אלי האולימפוס בנגינה, בזמרה ובריקוד והעיקר היה להעניק השראה למשוררים, למוזיקאים ולפילוסופים.
מתי להתחיל?
על פי המלחין ההונגרי הנודע זולטן קודאי החינוך המוסיקאלי בעצם יש להתחילו "תשעה חודשים לפני לידתו של התינוק","קודאי לא התבדח כלל, שכן מתברר שהעובר חשוף לקולות, צלילים וזעזועים המתרחשים ברחם אימו ובקרבתה", מוסיפה כהן, "הוא משנה את קצב פעימות ליבו בהתאם למתרחש בסביבתו ומתייחס למשל לקולות של צחוק, מוסיקה, שיעול וכו'. חוש השמיעה של התינוק מתפתח עוד לפני חוש הראייה והוא מסוגל לזהות קולות משמעותיים, עוד בטרם פקח את עיניו".
החשיבות הרבה לצליל והקול לשם הקניית חינוך מוסיקלי הינו הצעד הראשון לכך ע"י הכרת צלילים וקולות מרגע הינקות .התינוק ממש בתחילת חיו לומד להבחין בין קולות האמא והאבא לבין קולות הזרים לו,כמו כן מהר מאד הוא לומד להבחין בין טון הקול,הקצב של הקול ועוצמתו.כל אלה משפיעים ישירות על תגובותיו והתנהגותו.כמו קולות מרגיעים או ממריצים אליהם הוא נחשף.
ממולץ להקנות לתינוקות את הטעימות של הצלילים השונים ,תוך כדי האזנה משותפת של התינוק עם ההורים לקטעי מוסיקה שונים ומגוונים,כמו :מוסיקה לאסית,ישראלית,גאז' ועוד.... חשוב לדעת שעל פי מחקרים הוכח שחשיפת הילד מגיל צעיר לתחומי המוסיקה השונים עוזרת לו בשלל תחומים כמו :שליטה עצמית,התפתחות הקורדינאציה ,שקט ואיזון הנפש ,אהבה לסביבתו הקרובה והרחוקה תוך התחשבות מקסימלית בזולת ורצונותיו.
מחקרים בתחום
נעשו מס' מחקרים בנושא השפעת המוסיקה על התפתחות הילד לאדם בוגר.
1.על פי גלאושנקוף,ק' 1990 עבודת M.A. אונ' לונדון-תפקידו של החינוך המוסיקלי בגיל הרך - לספק לילד סביבה מוסיקלית עשירה, שתאפשר לו לפתח את רגישותו לצליל , תלמדו להקשיב לאחר ותיתן לו אפשרות להתבטא.
2. על פי אהרונוף,פ'ו' 1986-עולם הצליל (המוסיקה) והתנועה אובחנו כמרכיבים חשובים להתפתחותו העתידית של הילד כבוגר. להתנסויות בתחומים אלה בגילאי 0-6 יש השלכות על יכולות הלמידה של הילד ועל התפתחותו הגופנית, הנפשית והשכלית.
3.על פי וילסון (1986-ההנחה כי כל בני האדם נולדים עם מוח המוסיקלי מחקרים הראו כי למידת המוסיקה תורמת בתחום ההכרתי, קוגניטיבי ולכן חשוב מאד לפתח מיומנויות מוסיקליות כבר בגיל צעיר. יש להדגיש בחינוך המוסיקלי את חשיבות כל מרכיבי המוסיקה: מקצב, מלודיה, גוון, עוצמה, צורה, מרקם והרמוניה, כי כולם נחרטים ומקובעים כנדרש במוח.בכוחה של המוסיקה לעזור לילד להתפתח רגשית , חברתית וגופנית. ההבעה בעזרת המוסיקה יכולה לעזור לאזן את אישיותו.
4.על פי טוריאל,ע' 1991-בעזרת החינוך המוסיקלי ניתן להקיף את כל ישותו של הילד, רצונותיו, דרכי החשיבה וההבעה שלו, יצריו, מאווייו, דמיונו היוצר, מודעותו ובטחונו העצמיים, מעמדו בחברה הסובבת אותו, יכולתו בתחומים רבים, ומכלול יחסיו עם העולם שבו הוא חי ופועל. פעילות רב-גונית בתחומי המוסיקה השונים תורמת תרומה נכבדה למשמעת ולשליטה עצמית, לאיזון נפשי ולהשתלבות נאותה בחברה תוך אהבת הזולת, התייחסות אליו והתחשבות בו. החינוך המוסיקלי תורם להבנת והפנמת מושגים רבים חוץ מוסיקליים, מפתח כושרי חשיבה מופשטים, חשיבה לוגית ואנלוגית מסתעפת ומתמקדת, מפתח חוש אסטטי ביקורתי, טעם אומנותי ועידון נפשי.
לאחרונה נחקרה תרומת והשפעת המוסיקה לעוסקים בה בתחומי הפסיכולוגיה והקוגניציה. תקציר הממצאים הרבים מצביע על תכנים חוץ מוסיקליים רבים שיוצאים נשכרים מהעיסוק במוסיקה:
1.על פי Manthei&Kelly 1998-קידום יכולת ריכוז ומיקוד קשב.
2.על פי Vaughn 2000-קידום יכולות אקדמיות.
3.על פי Butzlaff 2000-תמיכה בהקניית כישור שפה.
4.על פיHetland&Winner 2000 -סיוע לפיתוח דמיון ויצירתיות של הילדים.
5.על פי Storr 1992-תרומה לפתיחת ערוצי תקשורת נוספים לא מילוליים בין בני אדם.
6.על פי Achbacher&Herman 1991-המוסיקה משמשת כלי להפחתת האלימות על ידי ניתוב אנרגיה פיזית לתוך תנועה וצליל ועל ידי עיצוב סביבה אקוסטית רגועה.
חשוב לציין שהקניית החינוך המוסיקאלי בגיל הרך הינה מיומנות ועל המורה חייב להיות מורה מוסמך בוגר אקדמיה למוסיקה ובעל כלים ויכולות ללמד ילדים בגיל הרך.החינוך המוסיקלי חייב להיות בשיתוף מלא עם המחנכת שו הגננת של הילד כדי להקנות חיזוקים חיוביים מהנלמד בשיעורי המוסיקה.אי לכך לפני ברושמים את הילד לחוג או שיעור פרטני יש לברור ב-7 עיניים את רמת המיוניות של המורה,הכשרתו וגישתו לטף.
מאת הרשקוביץ דבורה
בדף הבאתי בתמציתיות מעט על מקור המילה,התפתחות המוסיקה וחשיבותה על פי מחקרים.
מקור המילה
מקור המילה מוזיקה היא מהמילה היוונית "מוזה",מין המיתולוגיה היוונית,שהיא בעצם אוסף של שלל מיתוסים מתקופת יוון העתיקה.זוהי תקופה לאורך כאלף שנים מין העת העתיקה עד עליית הנצרות ביוון.תרבות זו של יוון העתיקה התרבות המערבית באה לגדולתה באימפריה הרומית, שנטלה מיוון העתיקה את דפוסי החשיבה בתחומים רבים כמו שלטון, מדע, ספרות ואמנות ופיתחה אותם לזהות משותפת של ערכים שמתקיימים עד עצם ימינו.
אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה, ובהם, בין היתר, תיאור האלים בדמות אנוש, תולדות עלילותיהם, ועלילות גיבורים בני תמותה או חצאי אלים. המיתולוגיה היוונית כוללת את הפולחן אשר חלקו ממוסד, מוגדר ומנוהל על ידי הפוליס, וחלקו טקסים פרטיים ובחלקם מיסתוריים.
אנו מוצאים במיתולוגיה היוונית 9 מוזות,אשר היו אחראיות על היצירה,מדע והאומנות שהם בעצם אחראיים על העיקריים בתחומים והם : תחומי המחול, המוזיקה, ההיסטוריה, הספרות, המחזאות והאסטרונומיה. תשע המוזות אפולו הנהיגם , אל האור, היופי ,אמנויות, ומטרתם היה להנאים את זמנם של אלי האולימפוס בנגינה, בזמרה ובריקוד והעיקר היה להעניק השראה למשוררים, למוזיקאים ולפילוסופים.
מתי להתחיל?
על פי המלחין ההונגרי הנודע זולטן קודאי החינוך המוסיקאלי בעצם יש להתחילו "תשעה חודשים לפני לידתו של התינוק","קודאי לא התבדח כלל, שכן מתברר שהעובר חשוף לקולות, צלילים וזעזועים המתרחשים ברחם אימו ובקרבתה", מוסיפה כהן, "הוא משנה את קצב פעימות ליבו בהתאם למתרחש בסביבתו ומתייחס למשל לקולות של צחוק, מוסיקה, שיעול וכו'. חוש השמיעה של התינוק מתפתח עוד לפני חוש הראייה והוא מסוגל לזהות קולות משמעותיים, עוד בטרם פקח את עיניו".
החשיבות הרבה לצליל והקול לשם הקניית חינוך מוסיקלי הינו הצעד הראשון לכך ע"י הכרת צלילים וקולות מרגע הינקות .התינוק ממש בתחילת חיו לומד להבחין בין קולות האמא והאבא לבין קולות הזרים לו,כמו כן מהר מאד הוא לומד להבחין בין טון הקול,הקצב של הקול ועוצמתו.כל אלה משפיעים ישירות על תגובותיו והתנהגותו.כמו קולות מרגיעים או ממריצים אליהם הוא נחשף.
ממולץ להקנות לתינוקות את הטעימות של הצלילים השונים ,תוך כדי האזנה משותפת של התינוק עם ההורים לקטעי מוסיקה שונים ומגוונים,כמו :מוסיקה לאסית,ישראלית,גאז' ועוד.... חשוב לדעת שעל פי מחקרים הוכח שחשיפת הילד מגיל צעיר לתחומי המוסיקה השונים עוזרת לו בשלל תחומים כמו :שליטה עצמית,התפתחות הקורדינאציה ,שקט ואיזון הנפש ,אהבה לסביבתו הקרובה והרחוקה תוך התחשבות מקסימלית בזולת ורצונותיו.
מחקרים בתחום
נעשו מס' מחקרים בנושא השפעת המוסיקה על התפתחות הילד לאדם בוגר.
1.על פי גלאושנקוף,ק' 1990 עבודת M.A. אונ' לונדון-תפקידו של החינוך המוסיקלי בגיל הרך - לספק לילד סביבה מוסיקלית עשירה, שתאפשר לו לפתח את רגישותו לצליל , תלמדו להקשיב לאחר ותיתן לו אפשרות להתבטא.
2. על פי אהרונוף,פ'ו' 1986-עולם הצליל (המוסיקה) והתנועה אובחנו כמרכיבים חשובים להתפתחותו העתידית של הילד כבוגר. להתנסויות בתחומים אלה בגילאי 0-6 יש השלכות על יכולות הלמידה של הילד ועל התפתחותו הגופנית, הנפשית והשכלית.
3.על פי וילסון (1986-ההנחה כי כל בני האדם נולדים עם מוח המוסיקלי מחקרים הראו כי למידת המוסיקה תורמת בתחום ההכרתי, קוגניטיבי ולכן חשוב מאד לפתח מיומנויות מוסיקליות כבר בגיל צעיר. יש להדגיש בחינוך המוסיקלי את חשיבות כל מרכיבי המוסיקה: מקצב, מלודיה, גוון, עוצמה, צורה, מרקם והרמוניה, כי כולם נחרטים ומקובעים כנדרש במוח.בכוחה של המוסיקה לעזור לילד להתפתח רגשית , חברתית וגופנית. ההבעה בעזרת המוסיקה יכולה לעזור לאזן את אישיותו.
4.על פי טוריאל,ע' 1991-בעזרת החינוך המוסיקלי ניתן להקיף את כל ישותו של הילד, רצונותיו, דרכי החשיבה וההבעה שלו, יצריו, מאווייו, דמיונו היוצר, מודעותו ובטחונו העצמיים, מעמדו בחברה הסובבת אותו, יכולתו בתחומים רבים, ומכלול יחסיו עם העולם שבו הוא חי ופועל. פעילות רב-גונית בתחומי המוסיקה השונים תורמת תרומה נכבדה למשמעת ולשליטה עצמית, לאיזון נפשי ולהשתלבות נאותה בחברה תוך אהבת הזולת, התייחסות אליו והתחשבות בו. החינוך המוסיקלי תורם להבנת והפנמת מושגים רבים חוץ מוסיקליים, מפתח כושרי חשיבה מופשטים, חשיבה לוגית ואנלוגית מסתעפת ומתמקדת, מפתח חוש אסטטי ביקורתי, טעם אומנותי ועידון נפשי.
לאחרונה נחקרה תרומת והשפעת המוסיקה לעוסקים בה בתחומי הפסיכולוגיה והקוגניציה. תקציר הממצאים הרבים מצביע על תכנים חוץ מוסיקליים רבים שיוצאים נשכרים מהעיסוק במוסיקה:
1.על פי Manthei&Kelly 1998-קידום יכולת ריכוז ומיקוד קשב.
2.על פי Vaughn 2000-קידום יכולות אקדמיות.
3.על פי Butzlaff 2000-תמיכה בהקניית כישור שפה.
4.על פיHetland&Winner 2000 -סיוע לפיתוח דמיון ויצירתיות של הילדים.
5.על פי Storr 1992-תרומה לפתיחת ערוצי תקשורת נוספים לא מילוליים בין בני אדם.
6.על פי Achbacher&Herman 1991-המוסיקה משמשת כלי להפחתת האלימות על ידי ניתוב אנרגיה פיזית לתוך תנועה וצליל ועל ידי עיצוב סביבה אקוסטית רגועה.
חשוב לציין שהקניית החינוך המוסיקאלי בגיל הרך הינה מיומנות ועל המורה חייב להיות מורה מוסמך בוגר אקדמיה למוסיקה ובעל כלים ויכולות ללמד ילדים בגיל הרך.החינוך המוסיקלי חייב להיות בשיתוף מלא עם המחנכת שו הגננת של הילד כדי להקנות חיזוקים חיוביים מהנלמד בשיעורי המוסיקה.אי לכך לפני ברושמים את הילד לחוג או שיעור פרטני יש לברור ב-7 עיניים את רמת המיוניות של המורה,הכשרתו וגישתו לטף.
